אתנה

אתנה היא אלת החוכמה והמלחמה. לעומת ארס שהוא אל המלחמה חמום המוח, אתנה היא אסטרטגית מעולה. מלווה אותה ינשוף (בגלל זה חושבים שהינשוף הוא חכם?). היא הפטרונית של העיר אתונה ותושבי העיר בנו לכבודה את הפרתנון. אתנה היא אחת מהאלות הבתולות. לאתנה יש אבא - זאוס, אבל אין אמא. אתנה נולדה מראשו של זאוס כבוגרת (אף פעם היא לא היתה ילדה) והיא ביתו האהובה ביותר.

האדס - מלך השאול

האדס אל השאול גם הוא בנם של קרונוס וריאה ואחיהם של זאוס, פוסידון, הרה, הסטיה ודמטר. הוא אחד משלושת האלים הבכירים (עם אחיו זאוס ופוסידון).
האדס לא מתגורר עם אחיו האלים בראש הר האולימפוס אלא חי לו אי שם למטה בשאול, בממלכת המתים. שם גם יש את שדות האילסיום - לטובים שבינינו ואת שדות הייסורים - לאלה שלא היו משהו משהו בחייהם על פני האדמה. להאדס יש מספר עוזרים בממלכת השאול. כארון שמשיט את נשמות המתים על נהר כארון, קרברוס הכלב בעל שלושת הראשים שומר השאול, ותנטוס - המוות עצמו.
האדס לא אהוד במיוחד. אל קר וחסר רגש אבל בעל חוש צדק מפותח. הוא משאיר את נתיניו אצלו, ולא נותן לנשמות המתים לצאת מהשאול. למרות, שלאורך השנים נכנסו כמה אנשים חיים לממלכת השאול לביקור וגם יצאו ממנה.
בארמונו של האדס יש לו כסא מלכות העשוי מעץ הובנה ובידיו שרביט הנראה כמזלג עם שתי שיניים. (שימו לב: לזאוס הברק - קצה אחד, להאדס - שרביט עם שני קצוות, ולפוסידון - הקלשון עם שלושת הקצוות). על ראשו קסדה מכושפת שהופכת כל מי שחובש אותה לרואה ואינו נראה. ומרכבתו רתומה לארבעה סוסים שחורים כפחם.
אין הרבה תמונות או פסלים של האדס, אבל הנה פסל אחד מכרתים:

היוונים הקדומים קצת פחדו מהאדס והשתדלו להתעסק עמו כמה שפחות. אפילו את שמו הם לא רצו להגיד שלא לצורך וקראו לו בכינויים אחרים. אחד מהם הוא פלוטו שמשמעו עושר. שהרי מאיפה מגיעים אלינו כל המתכות היקרות והאבנים הטובות אם לא ממלכת השאול של האדס שמתחת לאדמה? סופוקלס אמר שהאדס מתעשר מאנחותיהם ודמעותיהם של בני האדם. אבל בינינו, אני מעדיפה את תיאורית הזהב והיהלומים.
למרות שהאדס מתואר כאל קר וחסר רגש, האהבה לא פסחה עליו. הוא התאהב בפרספונה היפה ביתם של זאוס ודמטר. פרספונה, למרות היותה ביתם של אלים לא התגוררה באולימפוס אלא על פני האדמה קוטפת פרחים ונוטעת צמחים, ילדת טבע שכזו. יום אחד, האדס, יצא מהשאול אל פני האדמה וחטף אותה אל ממלכת השאול. רק זאוס והליוס ראו זאת. דמטר, אמה של פרספונה דאגה לה וחיפשה אותה. מרב דאגה, הפסיקה לדאוג לאדמה שהיתה אחראית עליה וכלום לא צמח. זאוס החליט להתערב בעניין לפני שיהיה מאוחר מדי ושלח את הרמס להאדס כדי להחזיר את פרספונה. האדס הסכים, אבל לפני שפרספונה עזבה נתן לה לאכול כמה גרגרי רימון מעץ שצמח בשאול והרי מי שאוכל מפירות השאול שייך לשאול. וכך בכל שנה, שמונה חודשים חיה פרספונה על פני האדמה וארבעה חודשים בשאול. ובחודשים אלו (חודשי החורף) אמה דמטר שמתגעגעת אליה לא דואגת לתבואת האדמה.

פוסידון - אל הים

פוסידון אחד משלושת האלים הראשיים, אחיהם של זאוס והדס, ואחד משנים עשר האלים האולימפיים. פוסידון הוא אל הימים, האוקיינוסים, רעשי האדמה והסוסים. (מה הקשר של סוסים לים? אולי סוסוני ים :) ).
לפוסידון יש אופי הפכפך. כשהוא שקט ורגוע, גם הים שקט. אבל כשהוא כועס - יש סערות בים, רעשי אדמה ובלגן גדול. בגלל אופיו ההפכפך נוטים ליחס לו התנהגות לא רציונלית. היפוקרטס אפילו כתב שהאשימו את פוסידון כשמישהו היה חוטף התקף אפילפטי.
לפוסידון יש ארמון בקרקעית הים כולו עשוי מאלמוגים, זהב ואבני חן, בידו החזיק קלשון בעל שלוש שיניים ורכב במרכבה הרתומה לסוסי ים.

פוסידון הוא אל גברי ובעל מיניות שופעת. הוא ניהל הרבה רומנים עם אלות, נימפות ובנות תמותה. באחת הפעמים החליט פוסידון להתעסק עם מדוזה, כן המדוזה המפורסמת, אלא שאז היא עוד הייתה בת תמותה יפהפייה. אבל איפה הוא עשה זאת? במקדשה של אתנה שכזכור לנו לא הייתה טיפוס מיני במיוחד. אתנה די התעצבנה מכל הסיפור ומי שחטף בסוף הייתה מדוזה. אתנה הפכה אותה למפלצת בעלת שיער העשוי מנחשים חיים וארסיים שכל מי שמבטו מצטלב במבטה הופך לאבן. לאחר שפרסאוס ערף את ראשה יצאו מצווארה שני בניו של פוסידון הענק כריסאור והסוס המעופף פגסוס.
גם עם אחותו האלה דמטר רצה פוסידון להתעסק. היא לא ממש רצתה אותו וברחה ממנו. כדי שלא ימצא אותה, התחפשה לסוסה והתחבאה בתוך עדר סוסים. אבל לא שכחנו שפוסידון הוא אל הסוסים. צ'יק צ'ק הפך את עצמו לסוס הרבעה ותפס אותה. נולד להם ילד/סוס אריון שהיה סוס מדבר.