בנם של
זאוס ולטו. אחיה התאום של ארטמיס. אחד מתריסר האלים האולימפיים. אל המוסיקה, בדרך כלל מופיע עם נבל, אל הנבואה, רפואה, שירה, ואחראי על העדרים. הוא גם אל האור ולפעמים זוהה עם אל השמש הליוס. תפקיד נוסף של אפולו הוא אל המגפה. מסומל לפעמים על ידי חולדה או ארבה. לפי האיליאדה של הומרוס אפולו ירה חיצי מגיפה לצבא היווני. החיות המקודשות לאפולו הם הברבור, הדולפין והזאב.
כאשר נודע ל
הרה, אשתו של זאוס, על הריונה של לטו היא זעמה וקנאה. היא חיפשה נקמה ואילצה את לטו לנדוד ברחבי הארץ בחיפוש אחר מקום ללדת בו. מכיוון שהרה אסרה על לטו להשאר בכל מקום על פני היבשת או אי בים, המקום היחיד בו לטו מצאה מפלט היה דלוס שהיה אי צף ולכן לא נכלל באיסוריה של הרה. לטו ילדה שם את התאומים האלוהיים אפולו וארטמיס. לפני לידתו של אפולו הקיפה להקת ברבורים את האי ולכן הברבור מקודש לאפולו. כאות תודה דלוס חובר בארבעה עמודים לקרקעית הים כדי לתת לו יציבות. במקום ניצב אחד המקדשים החשובים לאפולו.
האל אפולו לעג לאל ארוס על שהוא משחק בחיצים. בתגובה ירה ארוס חץ זהב באפולו שגרם לו להתאהב בנימפה דפנה ואילו בדפנה הוא ירה חץ עופרת שגרם לה לשנוא את אפולו. אפולו רדף אחרי דפנה ודפנה התחמקה ממנו. בסוף ביקשה עזרה מאביה אל הנהר שהפך אותה לעץ דפנה. אפולו הכין לעצמו זר מעלי הדפנה ומאז עץ הדפנה מקודש לאפולו.
בדלפי היה מקדש לאפולו שבו ישבה האורקל הנביאה שהיתה ידועה בשם פיתיה. הכוהנת היתה צריכה להיות אשה מבוגרת בעלת עבר נקי ונבחרה מפשוטי העם. אפולו הרג את פיתון וגופתה נפלה לסדק באדמה שממנו עלה עשן. לאורקל היה כסא עם שלוש רגליים שישב מעל לסדק. הנביאה היתה נכנסת לטראנס שאפשר לאפולו להשתלט על גופה ואפשר לה להתנבא. הנביאה היתה מדברת בחידות וכהני המקדש היו מפושים אותו. לאורקל מדלפי היתה השפעה חשובה והיו באים להתייעץ איתה לפני כל אירוע חשוב.
