זאוס, בנו הצעיר של קרונוס וריאה, היה השליט העליון של האולימפוס ושל פנתיאון האלים שהתגוררו שם. זאוס היה אל שמימי, ובמקור סגדו לו השבטים היווניים כאל מזג אוויר. התכונה העיקרית שלו היא ברק, הוא שולט על רעמים, ברקים וגשם. השם זאוס קשור לדיוס המילה היוונית, שמשמעותה "מבריק". התכונות האחרות שלו, כמו גם הברקים היו שרביט ונשר.
לפני ביטול המונרכיות, זאוס היה מגן של המלך ומשפחתו. ברגע שיוון הפכה לדמוקרטיה הוא הפך לשופט הראשי ולמשכין שלום. כאלוהות העליונה זאוס פקח על ההתנהלות של חיים תרבותיים.
הסיפור המיתולוגי המפורסם ביותר הוא זה של המאבק של זאוס נגד הטיטאנים. קרונוס הוזהר כי אחד מילדיו עתיד להרוג אותו ולרשת את מקומו. כדי למנוע את זה מלקרות קרונוס בלע את ילדיו הסטיה, דמטר, הרה, האדס ופוסידון, אך אשתו ריאה (שהייתה גם אחותו) וגאיה האמא שלה, החליטו לסדר אותו וכשנולד זאוס נתנו לו אבן עטופה בחיתולים במקום התינוק זאוס. קרונוס שחשב שקיבל תינוק בן יומו, בלע את האבן. בינתיים ריאה לקחה את תינוקה לכרתים, ושם, במערה בהר עז הניקה וגידלה את התינוק זאוס.
כאשר זאוס גדל והיה לאיש צעיר הוא חזר לארץ אבותיו, ועם העזרה של גאיה, אלץ את קרונוס להקיא את חמשת הילדים שבלע בעבר. זאוס הוביל את המרד נגד אביו והשושלת של הטיטאנים, הביס ואז גרש אותם. ברגע שזאוס היה בשליטה, הוא ואחיו חלקו ביניהם את היקום: זאוס קיבל את השמים, פוסידון את הים והאדס את העולם התחתון.
לזאוס היו צאצאים רבים, אשתו הרה ילד לו את ארס, הפיסטוס, הבה אילתיה, אבל לזאוס היו קשרים רבים עם אלות ובנות תמותה. הוא גם אנס אותן, או השתמש באמצעים ערמומיים לפתות את הבתולות התמימות. ילדים רבים נולדו לזאוס. חלקם אלים וחלק בני תמותה.
מכל ילדיו זאוס נתן לאדם כל מה שהוא צריך לחיות את החיים בצורה מסודרת ומוסרית.
לזאוס הוקדשו הרבה מקדשים ופסטיבלים. המפורסם ביותר הוא "מקדש זאוס" המפואר, שהחזיק את פסל שנהב וזהב של זאוס יושב על כסאו, מעשה ידי הפסל פידיאס והוכתר כאחד מ"שבעי פלאי העולם העתיק". גם המשחקים האולימפיים נערכו לכבודו. באתונה חגגו את נישואיו של זאוס והרה.
באמנות, זאוס היה בדרך כלל מוצג כזקן, בגיל העמידה, אבל עם גזרה צעירה. הוא היה נראה מאוד מלכותי ומרשים. אמנים תמיד ניסו לשחזר את כוחו של זאוס בעבודתם, בדרך כלל על ידי מתן תנוחה בה הוא עומד להשליך את הברק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה